רוצים ש-ChatGPT יזכיר את האתר שלכם? זה מתחיל כאן (חלק 2)

חיפוש:

במאמר הקודם (חלק 1) עמדנו על החשיבות בכך שפלטפורמות כמו ChatGPT יכירו את האתר שלנו וישתמשו בו כמקור מידע לתשובות שהן מספקות. בין אם מדובר באזכור, קישור, או שימוש במידע שפורסם על ידינו –עשויה להיות לכך השפעה דרמטית על האתר והעסק. הצגנו גם איך נכון לגבש ולנסח תכנים כך שימשכו את תשומת הלב של אותן פלטפורמות, תוך שימוש בדוגמאות פשוטות להמחשה.
התחום מתפתח בקצב מסחרחר ושווה להיות עם יד על הדופק כדי להישאר בתמונה. המחשה לכך קיבלנו ממש רגע לפני פרסום מאמר זה, כשגוגל הודיעה על שינוי דרמטי במנוע החיפוש שיאפשר הצגת תשובות המבוססות על בינה מלאכותית, במקום הצגת הקישורים הקלסית והמוכרת, מה שממחיש את עומק המהפכה וההבנה של הענקית גוגל בעצמה, שמרוויחה באופן ישיר סכומי עתק מקליקים על קישורים, לאן נושבת הרוח.  

במאמר הנוכחי ניקח לרגע צעד אחורה ונתרכז ב-3 היבטים טכניים בסיסיים — שלושה צעדים פשוטים שכל בעל אתר יכול לנקוט (או לוודא שכבר ננקטו) כדי לאפשר לפלטפורמות הבינה גישה נוחה ויעילה לאתר שלו. צעדים אלה חשובים במיוחד בתקופה שבה יותר ויותר משתמשים פונים לבינה המלאכותית בשאלות על אתרים או תחומים מסוימים, והיכולת של כלי הAI ולהסתמך על האתר שלנו תלויה גם בהיבטים טכניים אלו.

לחלק מבעלי האתרים הוותיקים והמיומנים, וודאי לבעלי מקצוע בתחום, הדברים יהיו מוכרים. במאמרים הבאים נצלול לנושאים מורכבים יותר. 

לאפשר גישה לבוטים שסורקים את האתר – קובץ robots.txt

גם פלטפורמות הבינה, כמו מנועי החיפוש, נעזרות בבוטים כדי לסרוק את הרשת ולבנות מאגרי מידע. לכן חשוב לוודא שהאתר שלנו אינו חוסם את אותם בוטים. כדי לבדוק זאת נקליד בדפדפן: yourdomain.co.il/robots.txt  

אם התוצאה שמתקבלת מציינת חסימה או שאינה קיימת כלל – ייתכן שהאתר מונע סריקה. במקרה כזה כדאי לפנות למי שמנהל את האתר או לתוסף ה-SEO כדי לעדכן את ההגדרות.

קובץ robots.txt מאפשר להגדיר גם אילו סורקים יורשו לגשת לאילו חלקים באתר, וגם ניתן לקבוע כללים נפרדים לכל בוט – אבל לא כל בוט מציית, ולא תמיד אפשר לזהות מי עומד מאחוריו – לכן חלק ניכר מבעלי האתרים מעדיפים להסיר את מרבית החסימות לבוטים, ולעשות שימוש בכלי הגנה וניטור יעודיים, כמו ,WAF בשאיפה שהבוטים החיוביים ייכנסו, וההגנה מפני מזיקים תיעשה דרך כלים ייעודיים.

סימון נכון של מידע באתר: Structured Data

כשאנחנו מתקשרים אחד עם השני, בלי לשם לב, בצורה טבעית, אנו "מסמנים" את ההקשר. למשל: "זוכר את המייל של הלקוח ההוא ? רציתי לשאול אותך.."; לכן זה לא באמת מפתיע שגם פלטפורמות הבינה, למרות היכולות המרשימות, זקוקות להכוונה שתקל עליהן להיכנס לעניין. "נתונים מובְנים" (Structured Data) —  הינם תיוגים מיוחדים בקוד האתר, שמספקים לבוטים מידע ברור על סוג התוכן: האם מדובר בדף שירות? עמוד שאלות נפוצות? ביקורת לקוח? כתובת העסק? באמצעות כלי זה מבינות הפלטפורמות טוב יותר את התוכן ומציגות אותו בצורה מדויקת ומתאימה יותר במקרים שונים רואות בו מקור מידע רלבנטי וראוי. 

לא צריך לדעת לתכנת כדי להשתמש בזה. תוספי WordPress שונים ומוכרים (למשל Rank Math ו- (Yoast מאפשרים להוסיף את הסימונים האלו בקלות, כחלק מהגדרות הדף או הפוסט. התוסף יטמיע את הנתונים בקוד האתר כך שיהיו נגישים למנועי חיפוש ולפלטפורמות הבינה.

מפת אתר וקישורים פנימיים 

הבנו שגם פלטפורמות הבינה למרות היכולות יוצאות הדופן שלהם צריכות עזרה ומיקוד ו-Sitemap.xml הוא קובץ אוטומטי פשוט הנוצר על ידי תוספי SEO, הממפה את העמודים שיש באתר, וכולל גם פירוט של הקשרים בין העמודים השונים. מפת האתר עוזרת לפלטפורמות, כמו למנועי החיפוש, להבין מה קיים באתר, כיצד הוא בנוי, ואיך חלקיו קשורים זה לזה. דברים אלו חיוניים כדי לשכנע את אותם כלים אוטומטיים חכמים להיעזר באתר שלנו, לראות בו מקור הולם, ואם התוכן מספיק רלבנטי – גם להשתמש בו וגם להפנות אליו.   באמצעות הבדיקה הפשוטה הבאה תדעו אם הקובץ הופעל אצלכם באתר:  yourdomain.co.il/sitemap_index.xml.  אם לא – שווה להפעיל אותו מתוך התוסף שבשימוש. 

לסיכום, פלטפורמות הבינה אמנם עוברות בקלילות Turing test, אבל לפחות לעת עתה, וכנראה גם בעתיד הקרוב, הן פועלות ו"חושבות" בצורה שונה מאיתנו. אם אנו רוצים שהם יראו באתר שלנו מקור טוב ורלבנטי, יש לפעול לשם לכך בצורה אקטיבית.      

במאמרים הבאים בנושא זה נעמיק יותר ונחקור מה עוד ניתן לעשות לשם כך.